לא טוב היות האדם לבדו - הכמיהה לזוגיות 

כבר מראשית הבריאה מתמודדת התיאולוגיה עם שאלת היות האדם לבדו. בהמשך לסיפור בריאת העולם. ומיד אחרי ברית האדם בצלמו של האל, השתרשה התבונה והתודעה של צורך האדם לקיים זוגיות ולא להיות לבד. זוגיות זו מובילה לבניין התא המשפחתי הראשוני. כצאצאיהם של אדם וחוה, מרבית בני האדם חשים הזדקקות לבן או בת זוג בכדי להרגיש שלמים. כבר מגיל צעיר ביותר, אנו מקבלים את המסר, שחיים שלמים הם חיים עם בן זוג. כך למשל, בנות - מגיל צעיר מאוד מזינות את הפנטזיה של האביר על הסוס הלבן. של הצפרדע שהפך לנסיך. הספרות, השירה, התיאטרון וכל ביטויי התרבות האחרים מרבים לדבר על אותה אהבה, על אותה התרוממות רוח וגוף, כשהאדם מוצא את האחד או האחת שנוצרו אך ורק עבורו.

החברה משדרת מסרים רבים, שהצלחת האדם נמדדת לא רק בהישגיו האקדמיים או המקצועיים, אלא גם בבחירת בן או בת הזוג, שגם הם הפכו במשחק התדמיות שלנו לסמל ומעמד בחברה. שידוך טוב, היה משאת נפש כבר מימים ימימה, אף שההגדרות של מהו שידוך טוב באמת, השתנו לאורך התקופות, והיו נגזרות של התרבות, שבה בוצעו השידוכים. האהבה הספונטאנית והתמימה של גיל הנעורים, וגם בכל שלב אחר בחיים, הופכת להיות צינית ומתוכננת כמו רשימת מכולת. כאשר בוחנים את השיקולים לבחירת בן או בת זוג, נכנסים פעמים רבות פרמטרים, שאינם קשורים כלל ועיקר עם התהליך הראשוני, הפשוט והכ"כ אמיתי של האהבה ושל ההתאהבות. תהליך בחירת בן או בת זוג, הפך להיות תהליך מכני שמתחיל במפרט הטכני של האדם: גיל, גובה, מוצא, צבע עיניים, מיהו, מה הוא עושה, כמה כסף מרוויח, באיזו דירה הוא חי ואיזה רכב יש לו.

רק אח"כ באות השאלות, שבעצם יכולות לספר לנו מי הוא האדם באמת: מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי? איזה ספרים הוא אוהב לקרוא? איזה סרטים הוא אוהב לראות? מה טעמו המוסיקלי? האם אוהב לטייל בטבע? מה מרגש אותו? מה משמח אותו? מה מעציב אותו? וכן הלאה...שאלות אלו מלמדות אותנו על פנימיותו של האדם, ולא על כרטיס הביקור החיצוני שלו. על מהותו ולא על תדמיתו.

העולם הציני בו אנו חיים אינו משאיר הרבה מקום לרומנטיקה, לרכות ולעדינות במערכות היחסים. במקום אלה בא המפרט הטכני של המועמד לזוגיות, ובדיקת כדאיות העסקה . בעולם שאחוז מקרי הגירושין בו עולה בקצב מתמיד, ומנגד עדיין עולה ריבויים של אתרי האינטרנט לפנויים ופנויות, דווקא זוגות שמערכות היחסים שלהם תקינות ויציבות מעוררים אצלנו את סמני השאלה, ביחד עם התמיהה והחיפוש אחרי סודם של אלה. מה קרה לנו, שהפכנו להיות חומת מגן לרגשות שלנו? מה קרה שהפך אותנו לכל כך לא מאמינים? מה הפך אותנו לכל כך מפחדים? - מפחדים לחשוף ולהראות, מפחדים להגיד, מפחדים להתקרב ולהיקשר יותר מדי, מצד אחד, ומצד שני כל הזמן אומרים לעצמנו, שאנחנו מחפשים זוגיות.

זוגיות יכולה להתקיים רק כשנהייה פתוחים אליה. זוגיות יכולה ללהתקיים רק אם נהייה מוכנים לשים את הפחדים בצד, ולא לתת להם לנהל אותנו. זוגיות יכולה להתקיים רק במקום בו נגיד את האמת, רק אם נעז לפתוח את הלב והנשמה שלנו לאט לאט וללמוד לבטוח בנו ובאחר. זוגיות יכולה להתקיים רק אם נניח למשחק התדמיות ונהייה אנחנו במלוא העוצמה שלנו.

האורה סומא עוזרת לנו להתגבר על אותם פחדים, להתגבר במקומות בהם אנו לא מעיזים. במקומות בהם אנו מרגישים שלא נוכל להרשות לעצמנו חשיפה נוספת, בכל המקומות בהם נפגענו בעבר שהפכו אותנו למה שאנחנו היום, כל הפגיעות שסגרו והקימו את אותה חומת מגן. העבודה עם בקבוקי האורה סומא משחררת את הכאב, שאנו נושאים בתוכנו כתוצאה ממערכות יחסים קודמות שלא הצליחו, משחררת את תחושת הכשלון ומחבקת את האומץ לנסות בשנית. האורה סומא נותנת את האפשרות לשחרר את הפחד, עוזרת לנו להיות יותר ערניים וקשובים גם לעצמנו וגם לאדם שמולנו, עוזרת לנו להיפתח לנסיון חדש ונוסף ממקום הרבה יותר בוטח ומאמין. קודם כל בעצמנו ואח"כ גם באדם שמולנו. האורה סומא נותנת לנו הזדמנות להזכיר לעצמנו מי אנחנו ואיזו יכולות מדהימות יש לנו לאהוב ולתת. היא מאפשרת את ההזדמנות ליצור משהו חדש ונקי ממשקעי העבר, שהכי טוב להשאיר אותם בעבר.

אם נבחר באהבה ולא נפחד, נסכים לצעוד בשביל המופלא הזה, שנותן ומעצים כל כך, אם נבחר להדליק את האור במקומות שחשוך...

נוכל לחוות ולטעום שוב את הטעם המתוק בעולם, שהוא טעמה של אהבה. לזכות בחיים של זוגיות מתוך הבנה, כבוד הדדי, קבלה ונתינה, חופש להיות מי שאנחנו מתוך הגנה על המרחב האישי שלנו ושל בן זוגנו.

אני מזמינה כל מי שליבו חפץ בזוגיות לבוא ולצעוד בשביל המואר.